אוזני המן לפורים

יומיים לפני שפורים מתחיל,
בליבי מתחיל פרפור לא רגיל.
ההתרגשות להתחפש בעצמי ,או בימינו לחפש את הקטנים,
היא תחושה נעימה שמלווה אותי כבר שנים.
אז לפני שהם מתחפשים ואני מעלה בבלוג תמונות,
אני מנסה לעשות אוזני המן טבעוניות.
היום התחשק לי כבר לאכול אוזני המן,
ולעשות אותם בגירסה בריאה היה אתגר לא קטן.
אז יצא לי דווקא טעים, והקטנה אפילו עזרה לי במטבח,
והנה לכם המתכון, ומקווה שגם לכם יצא מוצלח.
חג שמח ומתוק.
download
אוזני המן טבעוניות. 

להכנת הבצק:

 כוסות קמח  מלא 

 כפית א. אפייה

 כפות קוקוס טחון
3/4 כוס מים חמימים

1/4  כוס שמן
1כף סירופ מייפל

להכנת מילוי תמרים :

6 תמרי מגהול מגולענים

1/2 כוס אגוזי מלך

1/2 כוס שקדים לא קלויים

1 כף סירופ מייפל

1כף קוקוס טחון

1כף חלב שקדים או חלב שבולת שועל

אופן ההכנה:

לערבל במעבד מזון את חומרי הבצק כמה דקות עד שגמיש ונוח לעבודה ולשים במקרר לרבע שעה להתייצבות. ביינתיים לערבל במעבד המזון את חומרי המילוי.לצנן מעט.

לקמח משטח , לרדד לשכבת בצק דקה ולחורר עיגולים עם כוסלשים באמצע כל עיגול כפית ממילוי התמרים.

ואז פשוט יוצרים משולש.

להכניס לתנור שחומם מראש ל170מעלות  ל 16 דקות.  ובתאבון.

מודעות פרסומת

יום המשפחה

פעם כשהיינו ילדים חגגנו את יום האם בהכנת מתנות לאמהות,

קופסא ממקלות של ארטיקים, שלט עם ציור של לבבות.

היום זה הפך פוליטיקלי קורקט להיות יום המשפחה,

והדגש הוא פחות על מתנות אלא יותר על החגיגה והשמחה.

לקבל את זה שיש כל מיני סוגים של משפחות בעיקר,

וגם בגן של הקטנה הגננת הלבישה דובי בוורוד ואמרה שזה עניין של מגדר.

אני השתתפתי בסרטון קצר לרגל יום המשפחה, מטעם מפלגת יש עתיד,

בלי קשר לפוליטיקה כלל, אלא בגלל שהבעל היה פשוט שם בתפקיד.

אז הנה תוכלו לצפות בשנינו שם,

ושיהיה יום משפחה שמח וחורף חם……

 

מסיבת חנוכה

NinaHanukaמסיבת חנוכה הגיעה, והלב  שלי שוב מתרגש.
סופגניות על האש, ווואטסאפ אמהות הגן רוחש.
 הילדה שלי עושה כבר שבוע חזרות לתפקיד הסביבון. 
מסתובבת כל היום עם ידיים מעל הראש בסלון.
כמובן שבקטע הסביבון היא בדיוק רצתה על הידיים ,
אבל מה זה לעומת ההתרגשות לראות אותה מאירה עם פנס ב׳באנו חשך לגרש׳…התרגשות כפליים.
אני נמסה במסיבות האלו כמו שעוות נר חנוכה, והילדה עוד לא בת שנתיים…
מה יהיה כשתגדל? לפניי עוד המוני מסיבות…
כנראה שאזדקק להרבה ממחטות…

חגיגה של שוקולד בפריז

IMG_2155 IMG_2175IMG_2199 IMG_2202יצאתי לבדי למסע בעקבות השוקולד,

והגעתי לפריז לפסטיבל מיוחד.

יומולדת בפסטיבל שוקולד זה רעיון גאוני,

ומתנה נהדרת לתת לעצמי.

 

דוכנים  עם שוקולד מכל העולם,

כל כך מגרה שרציתי לעבור לגור שם.

מכל הצבעים, הצורות והגדלים,

פרלינים, עוגות ואפילו פסלים.

 

הרגשתי כמו ילדה שבא לה רק לטרוף,

אבל לכל מסע תמיד יש גם סוף.

והפעם זה היה קצר במיוחד,

כי כמה אפשר לברוח באמצע החיים?? ועוד לבד..

הייתי חייבת לשוב הביתה, ולהתפכח מהחוויה,

וכשחזרתי עם טעם מתוק פה, תהיתי אם היה או לא היה???

רגעי החופש הגדול הענוגים…

רגעי אושר בחופש הגדול
בתוך אמבט כדורים,
שמזכיר לי ים של מסטיק עגול.
תמונה קטנה של רגע של כייף
לפני ששוב נקטר שחופש זה מעייף,
כי אמא בחופש זה הרי פשוט שגעון,
וגימבורי יכול להיות פשוט אסון,
אבל גם אושר ושמחה וחיוך של ילד פתאום
יכול להביא קצת נחת ולהיזרק לחלום.

20140810-142654-52014915.jpg

אחהצ של גלידה…

שקט מוזר כזה ברחובות תל אביב,
כשכולם מפחדים מהאזעקות מסביב.
אבל מה עושים ביום קיץ חם,
כשהפחד שורר והרחובות ריקים מאדם?
חייבים לצאת מהבית, לצאת להתאוורר ,
ולטעום משהו טעים, מנחם ומקרר.
גלידה זה הפתרון הכי מדהים,
גם להורים וגם לילדים.
אז יצאנו לאכול גלידה מיוחדת במינה,
שמכינים אותה על המקום לפי ההזמנה.
מצאנו אותה ברחוב בוגרשוב, במהלך שיטוטנו,
והיינו גם הקונים היחידים, אז קבלנו את המקום לעצמנו.
הבטנו המומים בחלון הגלידות,
וכל אחד בחר לו טעמים ותוספות.
ואז המוכר הכניס הכל למערבל קסמים,
שיצא ממנו עשן קפוא והימם את הילדים.
טוב, איך לא?גם אותי זה הימם כמובן,
וזה היה טעים וקריר והשכיח לנו קצת את ארועי הזמן.
אז חשבתי לכתוב על זה, שתצאו גם לחוויה טעימה,
תטעמו ותהנו, ושיהיה כבר שלום ולא מלחמה.

20140730-151743-55063370.jpg

20140730-151743-55063973.jpg

תמונה מפיקניק הופכת לזיכרון קטן.

20140510-202139.jpg
בקושי שבוע עבר,
ויום העצמאות כבר נגמר.
מביטה עכשיו בתמונות מהפארק,
ועולה לי בראש זכרון חזק.
כבר שנים שיש לנו מסורת פיקניקים
זה התחיל מזמן כשכולם היו רווקים.
לאט לאט התווספו גם ילדים
והפיקניקים הפכו ליותר עמוסים ודחוקים.
עכשיו בתור אמא ,פיקניק זה לא מנגל סתם,
זה רגע משפחתי. זכרון מצולם.
הרגעים המשפחתיים האלו בפיקניק בעיניי הם החשובים והיפים,
כי בתור צמחונית שנים, המנגל הוא בטח לא מהארועים המועדפים..
אז פשוט הבטתי בתמונות ורציתי לכתוב למזכרת,
כי לפעמים תמונות מספרות סיפור,
ותמונת מצב מהפיקניק כאן ממש מתוארת.
אני והילד מסתכלים על משהו ונקרעים…
איזה כייף דרך תמונות לזכור רגעים משעשעים.

נינה בת שנה

20140127-155454.jpg
אני לא מאמינה שעברה כבר שנה.
כזו מתוקה
כזו מקסימה
כמה ממזרה, כמה תמימה….
יפיפייה קטנה ,
האם היא בכלל מבינה?
מה זה כל ההוהה סביבה?
מה זה יומולדת ומה זה מסיבה?
האמת, בעצם, מה אנחנו מבינים?
הכי חכמים, זה לא הגדולים, זה הקטנים….

image

מגדל שוקולד- מגדל של חלומות.

שוקולדמצאתי את המקום בו אני רוצה להיות,
מצאתי מקום שנראה כמו באגדות.
סימנתי לי יעד על המפה, והודעתי לבעל שמעכשיו חוסכים,
כי הבנתי  שעוד שנה לסוע לשם אנחנו מוכרחים.
"סלון השוקולד"…איזה שם של מקום,
באמת נשמע כמו תאור של חלום.
אתמול במקרה קראתי על זה באינטרנט כתבה,
ונדלקתי על הרעיון, ונהייתי רעבה.
מסתבר שלפני שבוע היתה בפריז תערוכה,
של מלא המצאות חדשות של שוקולד, אז זה נשמע יותר כמו ארוחה…
והתמונה שצרפו מתחת לכתבה נראתה כל כך מגרה וטעימה,
שמיד רציתי שוקולד, וגם לכתוב על זה כדי שכל העולם ישמע.
מתחת לתמונה היתה כותרת, ושמה: "מגדל של חלומות",
והתאור המושלם הזה הביא לי כמה תובנות.
יש לנו חלומות בחיים, ולרוב הם נראים כה רחוקים,
כאילו שעל ראש של מגדל הם באמת נמצאים,
ויש תחושה שהם אי שם גבוה, ושלא נצליח לטפס,
אך כשזה מגדל של שוקולדים עטופים, זה פתאום נראה אפשרי, ומבינים שצריך רק לקלף.
מסקנה חגיגית בניחוח שוקולד מתוק:
אף פעם אל תפסיקו לחלום, כי אף חלום הוא לא מספיק רחוק….

מסיבת יומולדת – למקומות היכון צא…

הילד שלי בן 4, הוא כבר ילד גדול ממש,

ושבועות שאני חושבת איך לעשות לו יומולדת עם רעיון חדש.

אני רוצה שיהיה שמח ושיהיה לו כייף ושיהיה מיוחד,

ואחרי לילות ללא שינה מצאנו רעיון פה אחד.

הילד אוהב מכוניות, אז נעשה ביומולדת מרוץ,

והבעל נרתם למשימה, ועשה כל מה שנחוץ.

הוא סלל כביש בגינה, הדביק מדבקות, תלה שלט של התחלה וסיום וחיבר במוטות,

וכמובן שאני גם שקדתי על הכנת כדורי שוקולד ועוגות מעוטרות במכוניות,

ולא פחות מחתונה, ניסיתי לדאוג לאישורים על ההזמנות.

וזהו, אתמול זה היה. החגיגה נגמרה. ומצאתי את עצמי מתרגשת שוב כמו ילדה קטנה.

התרגשתי כשהרימו אותו, ומבטו נישא לכוכבים, וכשכיבה את הנרות ושרו לו שירים.

וכמו ילדה קטנה, גם הייתי עצובה כשהיומולדת נגמר,

ונשארה רק הידיעה שיש לי ילד יותר גדול ושאני יותר זקנה ממחר….

IMG_5785